NB-IOT ו- 3GPP
NB-IOT ו- 3GPP
NB-IOT הוא האינטרנט של הדברים בפסים צרים, ו- 3GPP הוא פרויקט הדור השלישי של הדור השלישי. שני מונחים אלה שניהם קיצורים בענף התקשורת, ובאופן כללי רק מתרגלים בענף התקשורת מכירים זאת.
NB-IOT היא טכנולוגיה טיפוסית של טכנולוגיית IoT בעלת מתח נמוך עם הספק נמוך.
האינטרנט מתקדם כל הזמן. מסופים מוקדמים המחוברים לאינטרנט היו בעיקר מחשבים ושרתים. בעידן ה- 3G, טלפונים ניידים שונים, מחברות, מחשבי לוח וטרמינלים ניידים אחרים היו מחוברים לאינטרנט, מה שגרם לאינטרנט להיכנס לעידן האינטרנט הנייד.
בנוסף למסופים האישיים הנפוצים הללו, ישנם גם כמה מתקנים תעשייתיים, ציוד רפואי, כלי רכב, מכשירי חשמל לבית, מונים חכמים ומתקני אבטחה שצריך לחבר לרשת. הרשת המורכבת ממכשירים אלה נקראת האינטרנט של הדברים.
ניתן לחלק טכנולוגיות אינטרנט שונות של דברים לאינטרנט של דברים למרחקים קצרים ולאינטרנט של דברים רחבים לפי אזור הכיסוי השונה שלהם. טכנולוגיות האינטרנט של הדברים הנפוצות יותר למרחקים קצרים כוללות WiFi, Bluetooth וטכנולוגיות אחרות.
טכנולוגיית האינטרנט של הדברים כוללת 2/3/4 / 5G, NB-IOT, eMTC, לורה וטכנולוגיות אחרות.
ישנם מסופי IoT בעלי דרישות גבוהות יחסית לצריכת חשמל. הם דורשים שהטרמינל יכול לעבוד זמן רב מבלי להחליף את הסוללה, וזה אפילו יכול לקחת 5-10 שנים מבלי להחליף את הסוללה. הטכנולוגיה העונה על תרחיש זה נקראה גם טכנולוגיית IoT בעלת הספק נמוך.
המצג העל של צריכת החשמל הנמוכה ודרישות הכיסוי בשטח נרחב יצר את טכנולוגיית ה- IoT בעלת הספק נמוך, הנחשבת לשימוש הנפוץ ביותר בטכנולוגיית Internet of Things.
NB-IOT היא כיום טכנולוגיית Internet of Things הנרחבת ביותר ברמת מפעיל, ו- LoRa היא טכנולוגיית Internet of Things רחבת היקף שאינה מפעילת מפעיל.
NB-IOT היא טכנולוגיה שסין מחזיקה בחלק גדול מהפטנטים.
במאי 2014, Huawei ו- Vodafone הציעו את טכנולוגיית ה- IoT בפס הצרה NB-M2M. בשנת 2015, NB-M2M התמזגה עם NB OFDMA של קוואלקום, והקימה לבסוף את NB-CIOT.
ביוני 2015, תרחישים הכוללים ZTE, אינטל, נוקיה, מדיה טק, סמסונג ואריקסון הציעו פתרונות NB LTE.
בספטמבר 2015, בגירסת 3GPP R13, NB LTE ו- NB-CIOT התמזגו ליצירת NB-IOT.
ביוני 2016 הוקפא תקן הליבה של NB-IOT.
מבין כל התקנים הטכניים של NB-IOT, ל- Huawei הסינית יש את התרומה הגבוהה ביותר, ואחריה קוואלקום מארצות הברית.
ביולי 2019 הגישו 3GPP רשמית הצעות סטנדרטיות טכניות של מועמד 5G ל- ITU-R (International Telecommunication Union). ביניהם טכנולוגיית האינטרנט של הדברים בעלת עוצמה נמוכה בעלת עוצמה נמוכה NB-IoT נכללה רשמית במערך הטכנולוגיות של מועמדים 5G והוגשה ל- ITU-R בשיתוף עם NR כמרכיב של 5G.
ביולי 2020 התקבלה רשמית טכנולוגיית 3GPP 5G על ידי ITU כתקן טכני IMT-2020 5G, מה שאומר ש- NB-IOT נכלל רשמית בתקן 5G העולמי במקביל.
3GPP הוא ברית השותפות של הדור השלישי.
3GPP הוקם בדצמבר 1998, וניתן לראות מהשם שהוא תוכנן במקור לקידום תקני 3G. היקף העבודה הראשוני היה לגבש מפרטים טכניים הניתנים להחלה גלובלית ודו"חות טכניים למערכת התקשורת הניידת מהדור השלישי. מערכת התקשורת הסלולרית מהדור השלישי מבוססת על רשת הליבה המפותחת של GSM וטכנולוגיות הגישה האלחוטית בהן הם תומכים, בעיקר UMTS.
UMTS התבסס במקור על WCDMA כטכנולוגיית ממשק האוויר המועדפת.
3GPP הוקם במקור כדי לקדם ולגבש את WCDMA תקני 3G. מאוחר יותר, עקב כניסתה של סין (יוני 1999), UMTS הציגה גם חלק מטכנולוגיית TD-SCDMA.
הוקמה במקביל ל- 3GPP היא 3GPP2 בהובלת קוואלקום, שמטרתה לקדם את תקן ה- 3G של CDMA2000. מאוחר יותר, עקב כישלונם של UMB, ההתפתחות שלאחר מכן של CDMA 2000, קוואלקום הצטרפה ל- 3GPP ו- 3GPP2 שרדה בשם בלבד.
חברות בארגון 3GPP כוללת כעת מפעילים, ספקי ציוד ויצרני מסופים, המכסים את כל תחומי ענף התקשורת.
3GPP ממשיך בפיתוח תקנים עבור 4G ו- 5G.
ישנם ארבעה תקנים בינלאומיים ב- 3G, כלומר WCDMA, TD-SCDMA, CDMA 2000 1x EVDO ו- Wimax המוצעים על ידי IEEE בהובלת אינטל.
התקנים הבינלאומיים 4G הם רק LTE-Advanced ו- IEEE 802.16m (טכנולוגיית האבולוציה הבאה של Wimax).
LTE-Advanced מחולק לשני סניפים, TDD ו- FDD, ו- TD-LTE הוא הסניף שנשלט על ידי סין.
בהמשך, תקן 4G הרפה את ההגבלות, ו- LTE הפכה לתקן 4G.
בגלל בעיות הניידות בהן נתקפה ווימקס בפריסה של מפעילים בפועל, יחד עם החרם על ידי סין, אירופה וארצות הברית, קוואלקום וכו 'מתו. לאחר הכניסה לעידן 4G, תקן LTE (LTE-A) הוא למעשה תקן 4G היחיד. במילים אחרות, תקני ה- 4G בפועל מנוסחים על ידי 3GPP.
בשל העבודה הפורה של 3GPP, גובשו סטנדרטים של 5G ברציפות במהלך גיבוש תקני 4G. נכון לעכשיו, התקן 5G היחיד שאושר על ידי ITU-R מוגש על ידי 3GPP.
בסך הכל, NB-IOT היא טכנולוגיית אינטרנט של דברים בעלת עוצמה נמוכה, והיא גם טכנולוגיית האינטרנט של הדברים הנרחבת ביותר שפרוסות מפעילים ברחבי העולם. 3GPP הוא אוסף של האינטרסים של כל ענף התקשורת, ובעיקר ניתן לראות בו ארגון פטנטים בינלאומי המייצג את האינטרסים של מפעילים, ספקי ציוד ויצרני מסופים.
